איך להתפשר על הסט מבלי להתפשר על הסרט?!
כמה עצות שימושיות!
העבודה על הסט, היא עבודה קשה, פיסית, מנטאלית ורגשית.
האחריות שהבמאי נושא על כתפיו היא עצומה, וההחלטות שהוא נדרש לעשות הן אין סופיות,
החל מאיפור, הלבשה, מצלמה, ארט, משחק והפקה, והלחץ לפעמים כבד מנשוא.
אבל עם כל זאת, אסור להישבר, וצריך כל הזמן להישאר בפוקוס.
אבל על מה שמים את הפוקוס? כמו במצלמה כך גם בבימוי,
לפעמים כששמים פוקוס על דבר אחד, דבר אחר יוצא מפוקוס.
אחד הקשיים הכי גדולים הוא דווקא בנושא ההתפשרות, אין סרט בלי פשרות!
החוכמה הגדולה היא כל הזמן לעשות סדר עדיפויות, של מה יותר חשוב ומה פחות חשוב.
על מה אני מוותר ועל מה לא! אז הנה כמה הצעות שימושיות:
איך לעשות פשרות על הסט מבלי להתפשר ולפגוע בסרט!
הסרט שלי "עד סוף הקיץ" היה סרט דל תקציב, אבל הוא היה סרט תקופתי;
גם תקופתי וגם דל תקציב זה סוג של אוקסמרון, פרדוקס.
בנוסף לכך היו לי גם ילדים שחקנים על הסט, כך שמספר שעות העבודה ביום היה מוגבל,
וגם יכולת הריכוז של הילדים מוגבלת. ואם לא די בכך, אסור היה לי לחרוג בשעות נוספות (כי אין כסף),
ובאותו שלב כבר חששנו שלא יהיה כסף להשלמות. כך שידעתי שמה שאני מביאה בימי צילום זה מה שיש.
אם אני לא מביאה את הסחורה, היא פשוט לא תהיה, לא בסרט הזה!
בימים הראשונים נוצר פיגור רציני, כי לא רציתי להתפשר על שום דבר,
אבל המפיק הסביר לי שאין מה לעשות, אני חייבת להדביק את הפיגור שנוצר.
אבל איך? על מה אני מתפשרת? על מה אני מוותרת? מה אני עושה?
אז קודם כל יש מה לעשות! זה פשוט דורש תכנון ומחשבה והרבה עצבי ברזל:
1. דילול סצינות- עברו שוב על התסריט, קראו כל סצינה בקפידה -
האם הסצינה הזו הכרחית? האם יש סצינה דומה לה שאומרת אותו הדבר? אם אוותר עליה, האם העלילה תיפגע? האם אפשר למזג שתי סצינות לאחת? האם יש בה אירוע דרמתי? או שמא היא תיאור בלבד? וותרו, מזגו, קצצו, דללו, והדקו את התסריט!
*נתון חשוב- במאים מגיעים לסט עם אורך תסריט כפול פי שניים מאורך הסרט הסופי!
בעריכה צריך לחתוך יותר משליש! לכן, בסופו של דבר, המון ימי צילום נשארים על רצפת העריכה.
כדאי לצאת לצילומים באופן מדויק יותר ולנצל את הזמן לעבודה עם שחקנים או שוטינג ומצלמה,
ולא על סצינות שיעופו בסוף.
2. מהעיקר לטפל- לסדר את יום הצילום לפי חשיבות הסצינות לתסריט-
כך שהסצינות הקשות משחקית והחשובות לתסריט יהיו ראשונות, וסצינות פחות חשובות, יישארו לסוף.
עברו טוב טוב על הברייק דאון, ושנו אם צריך. לעוזר במאי יש עוד שיקולים,
שלא תמיד תואמים את שיקול הבמאי. (כמו שחקנים, לוקיישנים וכו')
מה שחשוב – על סצינות הלב של התסריט – לא להתפשר!!!
3. לנצל כל רגע לחזרות - עד שהתאורה עומדת, עד שהמצלמה מתמקמת, ועד שהסט מוכן, יש זמן. כדאי לנצל כל רגע לעבודה על הטקסט ועם השחקנים, כדי שיבוזבז מינימום זמן אח"כ על הסט.
4. לא להתעכב על המאסטרים (master shot)- הרבה במאים נוטים לרצות שכל טייק יהיה מושלם.
אבל יש זוויות צילום שבהם לא כל הטייק כולו חייב להיות מושלם, לשל הלונג של הסצינה (master shot)
לא חייב להיות מושלם לאורך כל הטייק. כי בסופו של דבר רוב הסצינה היא בקלוזים,
לכן אל תבזבזו זמן יקר ולא חשוב על הלונג, שהוא בד"כ גם מצטלם ראשון. חבל על הזמן של הסצינה כולה.
5. אל תהיו גרידים - אם יש את הטייק באופן משביע רצון כבר בהתחלה, אל תגידו בוא נעשה עוד אחד,
אולי יהיה אחד יותר טוב, כי לפעמים היותר טוב הזה לא מגיע, וסתם בזבזנו זמן יקר,
כשכבר יש את הטייק אפשר לעבור הלאה.
6. סמכו על אינטואיציית הבמאי שלכם - אתם כבמאים של הסרט, יודעים מה נכון ומה לא,
מה עובד ומה לא; מה ואיך אתם רוצים! תנו לאינטואיציה להנחות אתכם,
והשתיקו את כל הקולות מסביבכם. כולם יודעים לתת עצות, אבל יש רק במאי אחד על הסט והוא אתם,
זכרו זה הסרט שלכם, ואתם יודעים הכי טוב!
אשמח לקבל את התגובות שלכם
© כל הזכויות שמורות ל נועה אהרוני
במאית, תסריטאית | מנחת פסיכודרמה
לפרטים נוספים והרשמה:
דברו איתי – 052-8568500
sadnakollnoaa@gmail.com – כתבו לי